תביעה זו אשר הוגשה על ידי משרדנו בימים אלו, עניינה במעשיה הרשלניים של הנתבעת ומחדליה, שבגינם נפטרה התובעת, אישה צעירה, כשעתיים לאחר לידת בנה. 

לקראת סוף הלידה הופעלו, ללא הצדקה ובניגוד לפרוטוקול, לחיצות מסיביות על בטנה של היולדת. בנוסף הוזלפה פיטוצין במינון מופרז ומסוכן. כתוצאה, נגרם קרע היקפי ברחמה של התובעת, שהחל מדמם מסיבית אל חלל הרטרופריטונאום. על אף שהמנוחה פיתחה את כל התסמינים האופייניים לדימום והתפתחות הלם תת נפחי – לא השכיל הצוות הרפואי להבין שמדובר בדימום... ובהמשך כשל מלגלות את מקור הדימום. בכל העת חדל הצוות מלטפל כנדרש בהלם התת נפחי שהתפתח בשל הדימום. יתרה מזאת, גם כאשר התקבלה, באיחור ניכר, ההחלטה המתבקשת - לפתוח את הבטן לשם סקירה וטיפול - עבר עוד זמן רב עד שהדבר בוצע. בשל מחדלים ומסכת רשלנויות אלו - נפטרה המנוחה. 

ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת נאותות הטיפול במנוחה - מצאה שנפלו כשלים חמורים בתפקוד הנתבעת:

"...מצאנו כי לאחר הלידה חל עיכוב משמעותי בזיהוי הדימום שהוביל להלם התת נפחי ממנו סבלה **** ז"ל, ובאיתור הקרע ברחם, ובהתאם, איחור במתן הטיפול הכולל מתן דם ומוצריו והתערבות ניתוחית דחופה".

המנוחה הותירה אלמן ושלושה ילדים רכים: הבכור בן ארבע, בתם בת השנתיים, ובנם השלישי שהיה אך בן יום...